[cs_content][cs_section parallax="false" style="margin: -80px 0px 0px;padding: 45px 0px;"][cs_row inner_container="true" marginless_columns="false" style="margin: 0px auto;padding: 0px;"][cs_column fade="false" fade_animation="in" fade_animation_offset="45px" fade_duration="750" type="1/1" style="padding: 50px- 0px 0px;"][x_custom_headline level="h2" looks_like="h3" accent="false"]למה אני מלמד פראנה וידיאה?
[/x_custom_headline][x_gap size="30px"][cs_text]אומרים שכשהתלמיד מוכן המורה מגיע, כך אני מרגיש אל תרגול השאדו יוגה.
התחושה שמגיעה מהשאדו היא שזו באמת חזרה למקורות.
חזרה לתרגול יוגה שלא משחק משחקים, שלא משאיר מקום למחשבות בזמן התרגול, שמשאיר את המתרגל ער וחד לאורך כול התרגול, תרגול שבמהותו הוא חד כמו תער.
תרגול שאדו יוגה מחדד את העבודה ברבדים האנרגטיים (פראנה, אפאנה, סאמאנה, אודאנה וויאנה) תרגול שלא פוסח על כלום, האמת שהפוך, תרגול המחייב אותך לערנות תמידית אל כול מרכיבי התרגול: מחשבה, גוף, שכבות, איברים פנמיים, הכל.
אני בטוח שמתרגל איינגר יוגה (או כול שיטה אחרת לצורך העניין) שיקרא את הפיסקה הזו ירגיש חיבור ודמיון גם מחוויות תרגולו האישי, ונכון ההבדל העיקרי לדעתי הוא שבשאדו יוגה התרגול ורצף התרגול מיצר נוכחות חזקה ודורשני וכך המתרגל נשבה לעומקה האופן טוטלי.
התנסיתי במגוון רב של סגנונות תרגול, מכולן למדתי הרבה, אבל דרך המפגש שלי אם שאדו יוגה (שאנדור ודודי) הצלחתי לזהות (ולמצוא) את המרכז האישי.
כאשר המתרגל מוצא את המרכז ולשמחתי יצא לי להפגיש "את המרכז" לכמה מתרגלים קורסי המורים לאורך השנים, (שיתוף מהם ולא הצהרה ריקה ממני), המתרגל מוצא את השקט הפנימי וההבנה שהכול מונע מנקודה אחת.
כמו לקחת חבילה של חוטים הקשורים באמצע ומשם יוצאים מספר חוטים, אם נמשוך בחוט אחד החבילה תצטרף לכוון המשיכה, אבל אם נחזיק באופן שווה בכל החוטים ונמשוך באופן שווה את כולם לכיוונים נגדיים מרכז החבילה יתהדק ותהיה השפעה של חוט אחד לחוטים האחרים.
כך צריך להרגיש התרגול מתוך מרכז, ולחוויה הזו, המוכרת למתרגלי אומנויות הלחימה (או לפחות האמירה מזרמים אלו) יש השפעה אדירה על רבדי הגוף, איכות התרגול והשפעת התרגול למצבי החיים.
שאלה שאני חש כרלוונטית זה האם היתי מגיע לתחושה הזו מתוך המפגש עם המורים שציינתי או שאולי זה היה קורה בכל מקרה?
שאלה שאין עליה תשובה אבל כן יש בה רצון להעיר את אשר נמצא בתוך כל מתרגל וזו הנוכחות השלמה, החקירה האין סופית, ההגעה לקצוות ושוב נוכחות.
למורה תפקיד חשוב אבל לתלמיד ורק לתלמיד יש את יכולת ההבנה, הלמידה, השהיה, ההקשה הנינוחות והנוכחות.
תודה לשאנדור על שנים של אתגור בתרגול הפיזי- זה לימד אותי להרפות.
תודה על זה שהוא הפחיד אותי – זה לימד אותי להקשיב.
ותודה על מה שהוא בכלל- זה לימד אותי את מקומי.
בהוראתי היום אני שואל ממה שלמדתי בדרך השאדו יוגה, כיווני התנועה, אינפורמציה על הסדרות, התנוחות השונות, אבל אני לא מורה לשאדו יוגה, גם כי שאנדור לא מכיר בהוראתי או נתן לי את הגושפנקה ללמד שאדו יוגה.
לשמחתי, אותה בחירה שלו היא מה שנותנן לי חופש לנוע ביתר קלות דרך הדברים החשובים שלמדתי בשנות חקירתי בעולם היוגה.
לשמחתי המפגש עם השאדו יוגה ושאנדור יצרו אצלי את ההבנה של תרגול המדייק ומצמצם, פחות תנוחות, יותר דיוק, הדימוי שאני לוקח לשאדו יוגה הוא כמו סכין חדה, צריך לנהוג בזהירות אבל מצד שני עדיף להשתמש בסכין שתעשה את העבודה ולא סתם תאמץ את המשתמש…
ולכן מבחינתי בהוראה היום השימוש בתנוחות שהכרתי דרך שאנדור ודודי הן תנוחות וכווני תנועה שלא אוכל להיפטר מהן, קצת כמו לרכב על אופניים, מהרגע שיודעים לרכב קשה לוותר על הידע גם אם לא רכבנו שנים הגוף ידע, זה תבוע בזיכרון התאי, וזו תחושתי לגבי כווני התנועה מתרגול השאדו.

בהוראתי היום אני שואל גם מהתנוחות והסדרות של השאדו יוגה, כדברי שאנדור לבקשתי ללמד שאדו, הוא אמר לי תלמד את מה שאתה יודע אבל תקרא לזה אהטה יוגה או כל שם אחר, אני קורא לזה פראנה וידיה, פראנה -האנרגיה האחראית לכל 5 האנרגיות הדומיננטיות אחרות בגוף, וידיה- ידע, מתוך תחושה פנימית ואהבה לתנועה ברבדים האנרגטיים, אני מלמד את התנועה מתוך חקירה של האנרגיה בגוף, תנועה פיזית, פראניאמה, ישיבה והתבוננות, הפראנה מניעה אותנו.
הנשמה והגוף על כל תכולתו מגיב לאינפורמציה העוברת דרכו ומועברת מימנו, כל דבר הנקלט בחושים מעובד ומשם יש באפשרותנו את היכולת להתמיר את הנקלט, משם לשינוי הדרך היא בעיני המתבונן.
ישנם כמה דרכים ללמוד יוגה, דרך מורה והגעה לשיעורים, ודרך תרגול אישי, הבחירה האישית שלי היא לפגוש מורים בסדנאות או בשיעורים, לקחת את מה שקבלתי ולתרגל לבד בבית את מה שהועבר במפגש, לא חדש אבל יעיל.
וכך המתרגל מעצים את ידיעתו ואת הווייתו ומשם הדרך למציאת דרכו היא עניין של זמן.
קורסים מתמשכים, מפגש עם מורה אחד לתקופה ממושכת היא עוד דרך רבת מעלות, קורס העמקה קורס מורים זו דרך מדהימה להבין את עומקי היוגה, אחרי יותר מ 10 שנים של הוראת קורסי מורים ליוגה אני אסיר תודה לאפשרות של הוראה והובלת קבוצות לתקופות ארוכות.

לסיכום- כל דרך ביוגה היא מבורכת, כל עוד יש חקירה ולא חיקוי. היוגה היא כלי להתבוננות, על המזרן והכי חשוב מרגע עזיבת המזרן עד המפגש הבאה אייתו.היוגה מלמדת אותנו להיות אמיתיים לעצמנו, אחרת אנחנו לא אנחנו.

לפרטים נוספים והרשמה

[/cs_text][/cs_column][/cs_row][/cs_section][/cs_content]

סגירת תפריט
×

עגלת קניות